שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
0
(0)

תפילת הודיה לבורא עולם – נשמת כל חי

נשמת כל חי

לפעמים אדם מרגיש את עצמו בתוך ים של חסדים, מבול גועש של 'אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי', הוא מתבונן סביבו על ביתו היפה, אשתו היקרה שחנן אותו הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו, ילדיו היקרים והנפלאים שכל אחד מהם הוא אוצר בפני עצמו, הקהילה התומכת והמחבקת שהוא נמצא בתוכה כאחד מן המניין, הוא מרגיש שכל זה אינו מובן מאיליו כלל וכלל, הנה שכני חסר לו זה, חברי אינו מושלם בזה, ואילו אותי הקטן והדל חנן האלקים בכל כך הרבה דברים טובים! הוא צריך אז יותר מכל דבר אחר אמצעי לפרוק את מטען הרגשות שבליבו, להודות למי שנתן לו את כל הטובות הללו, והרעיף עליו כל כך הרבה מטובו.

אחרת – הוא פשוט נמס, הוא מרגיש כפוי טובה. הוא לא עומד בזה.

העצה היעוצה במצב כזה היא לומר ראשית כל את תפילת ההודאה הקדושה והנשגבה והמפעימה את הנפש יותר מכל, זוהי תפילת 'נשמת כל חי' הנקראת בפי חכמינו זכרונם לברכה במסכת פסחים: 'ברכת השיר'.

בתפילת תודה נפלאה זו יכול אדם להשתפך, להינמס ולהתמוגג לפני בוראו, הוא יכול לפרוש את כל העולם המופלא שהכין לו בורא העולם בשבילו ולהנאתו במספר מילים, ולהודות במין 'תמצית מרוכזת' על כל הטוב והחסד שעשה עימו בורא העולם מיום היוולדו ועד הנה.

וזאת התפילה [שבקהילות רבות נוהגים לאמרה בנעימה מיוחדת ומרגשת]:

נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבַרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים.

וַה' לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן – הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים.

אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כֲּהַמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת – אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ , ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ , וּלְבָרֵךְ, אֶת שִׁמְךָ עַל אַחַת, מֵאֶלֶף, אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ.

מִמִּצְרַים גְּאַלְתָּנוּ, ה' אֱלֹהֵינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחָלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ.

עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ, ה' אֱלֹהֵינוּ, לָנֶצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ – הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ.

כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִּשָּׁבַע, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכָל לְבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמֵּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב, כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה: ה', מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ.

מִי יִדְמֶה לָּךְ וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרֹךְ לָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ.

הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ, הַמֶּלֶךְ הַיּושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא. שׁוֹכֵן עַד מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה', לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.

בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל, וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.

וּבְמַקְהֲלוֹת רִבבְוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ , לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ, מְשִׁיחֶךָ.

במאמר המוסגר: גם אם כרגע אינך במצב שפיר כל כך, קשה לך בפרנסה, לא קל לך בבריאות, וגם ה'שלום בית' שלך לא משהו מהסיפורים…

ידידי! תתחזק!, תגיד את תפילת ההודאה שתיקנו חכמינו הקדושים והטהורים זכרונם לברכה, תביע תודה לבורא העולם על כל הטוב שכן יש לך.

תתחיל ממש מאפס, כי כלום לא מובן מאליו, תגיד תודה שאתה יהודי! אתה יודע מה זה? שלא עשני גוי! תגיד תודה שיש לך כל מה שיש לך, ידים, רגלים, עינים, אזנים, עוף לשבת, שכל, כח לומר 'מודה אני לפניך', תחשוב מה יש לך אתה תתמלא שמחה עצומה! אתה פתאום תרגיש עשיר גדול.

לא רק זה, צדיקים אומרים שכאשר יהודי מתחזק ומתחיל להודות על מה שיש לו ואומר 'טוב לי' אפילו שקשה לו, אז הקדוש ברוך הוא אומר: מה אתה חושב שזה נקרא טוב? – אני יראה לך מה נקרא טוב… אני יריק עליך ברכה עד בלי די!!.

וככה פירשו צדיקים את מה שאומרים כל יום בתפילה: 'הרחב פיך – ואמלאהו', שכאשר יהודי מודה לבורא עולם ומראה לפניו פנים שוחקות, ומרחיב את פיו כאדם שטוב לו, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו 'סיבה למסיבה', הוא ממלא לו את הלב ואת הפה, ואת הארונות וחשבון הבנק בכל מה שצריך, כדי שתהיה לך סיבה אמיתי להיות שמח!

הרבה הצלחה!!

נושאים קשורים

דרג את המאמר

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *